זוהי מבנה אופייני ל אמנות פרה-רומנסקית של אסטוריה, ונבנתה בסביבות אמצע המאה ה-9. לפי התיעוד ההיסטוריוגרפי שנמצא, ידוע שזה היה חלק ממתחם הארמון של המלך האסטורי Ramiro I. ולמרות שהוא לא נתפס במקור כמקדש, האמת היא שהוא שימש ככנסייה עד 1930.
סנטה מריה דל נארנקו
מנקודת מבט אדריכלית, זוהי יצירה המוערכת מאוד על ידי מבקרים והיסטוריונים, במיוחד בשל מקוריותה, שכן מדובר בבניין שהתקדים הקרוב והצנוע ביותר שלו יהיה הלשכה הקדושה של אוביידו, אבל הדגם הזה שונה מהותית.
גם כאן אנו מוצאים את עצמנו לפני בנייה עם תכנית קומה מלבנית המתפתחת בשני גבהים שונים, שניהם מקומרים. למרות שהקומה העליונה מחולקת לשלושה חלקים, שני החלקים הקיצוניים תואמים לבלודרה גדולה או לנקודת מבט פתוחה כלפי חוץ, וזוהי התמונה הסמלית ביותר שלה. נקודת מבט זו נפתחת דרך ארקייד משולש, שהוא למעשה אבולוציה של אמנות אסטוריאנית, מכיוון שסוג זה של פתחים מופיע בכנסיות קודמות אחרות, כמו זו של Santullano, הידועה גם בשםSan Julián de los Prados.
ואם הארקייד הזה מופיע כלפי חוץ בקצוות, בחלק המרכזי החלל מכוסה בקמרון חבית מחוזק בקשתותfajones, שנוכחותם באה לידי ביטוי בקירות הצדדיים עם נוכחות של תומכים חזקים.
לארקדות שניתן לראות בפנים Santa María del Naranco יש גם קדומות בארכיטקטורה של סן ג'וליאן דה לוס פראדוס. ארקייד אלה נתמכים על ידי בסיסי עמודות כתגובות. מערכת שמקלה את עובי הקירות ובו זמנית מבטאת את החלל הפנימי.
לומדי הזמן והסגנון האמנותי רואים השפעות שונות על הבניין הזה. מצד אחד, הם מתייחסים לזה האמנות הגרמנית, בהתחשב בדמיון שלה מבחינת תפיסת המרחב האדריכלי, ומתייחסים לזה לאולה רג'יה באאכן.
מצד שני, המאפיינים והפרופורציות הצורניות של הבניין קושרים אותו גם לאדריכלות קלאסית. היות ומדובר בבנייה מאוד הרמונית, שבה גם לתכנית וגם לגובה או לחזיתות יש מעין מודול המבוסס על חלוקה לשלישים.
ולבסוף, סנטה מריה דל נארנקו הוא בניין הנטוע עמוק במסורת המקומית, במיוחד בכל הנוגע לאלמנטים המבניים שלו, וקשור קשר הדוק למבנים סמוכים ומיד קודמים, במיוחד וכפי שכבר נאמר, עם מבנים משמעותיים קווי דמיון ל- הלשכה הקדושה של אוביידו ול-כנסיית Santullano.
אבל ההתייחסויות לדגמים אחרים לא מסתיימות כאן, שכן מנקודת מבט דקורטיבית, בסנטה מריה דל נארנקו אפשר לראות אלמנטים ששותים ממקורות שונים.לדוגמה, המדליונים מתייחסים לצורות הקלאסיות ביותר, אך אלמנטים נוי אחרים מזכירים גם את העיטור של מבנים פרה-רומנסקיים באיי האי הבריטי.
