הוזמן בשנת 1444 על ידי הבנקאי והפוליטיקאי קוזימו האב ממשפחת מדיצ'י החזקה מהאדריכל Michelozzo di Bartolomeno, הידוע יותר בשם Michelozzo Michelozzi (1396-1472). ארמונות עירוניים עברו פריחה גדולה בתקופת הרנסנס, הם היו הסמל והסמל של בורגנות עירונית עשירה שבאה להחליף את כוחם של האדונים הפיאודליים בטירותיהם מימי הביניים.
מישלוזו היה פסל ואדריכל פלורנטיני ידוע. בנו של חייט, האמן הצעיר הוכשר בסדנה של גיברטי עצמו ולאורך חייו עבד כפסל עם דונטלו הגדול. בהיבט שלו כאדריכל, זוהי אולי עבודתו הגדולה והחשובה ביותר, שהאסתטיקה שלה השפיעה במיוחד על הבנייה הפלורנטינית הפלורנטינית.
Michelozzo עוקב אחר ה-תוכנית המרובעת הטיפוסית של הקוואטרוצ'נטו הרנסנס, עם חצר פנימית כציר המרכזי של הבנייה כולה שסביבה מסודרים חדרים וחדרי שינה שונים.
החזית החיצונית מפורקת ב- שלושה קומות שונות דרך כרכובים אך המשמשות רק לתיחום הקיר מאחר והן אינן תואמות את חילופי הגובה של הקומות. הקומה התחתונה בנויה עם ריפוד גבוה מסוג כפרי. בחירת הריפוד מעניקה לחלק התחתון מראה מחוספס שעדיין מתחבר לפרמטרים גותיים וימי הביניים. ההקיר התחתון נאלץ להיפתח בשלוש קשתות חצי עיגולות גדולות שהוחלפו במאה ה-16 בפתחים בהתאם להעדפות הסגנוניות של אותה תקופה. בקומה השנייה, הריפוד קל בהרבה, מייצר סיווג של הקיר, הפתחים נוצרים מקשתות רחבות חצי מעגליות המחסות שתי קשתות קטנות יותר המופרדות על ידי עמוד. הקומה השלישית והאחרונה מופיעה ללא ריפוד, התקדמות החזית הגיעה לסיומה מההיבט המחוספס של החלק התחתון לאלגנטיות של הקומה השלישית עם טיפול הרבה יותר רנסנס מאשר גותי. החלונות של קומה אחרונה זו עוקבים אחר אותו דגם של הקומה הקודמת, בעוד שהבניין נראה בראשו כרכוב זרוע גדול הנתמך בקורבלים.
הדרגתיות של הכפר נותן לבניין קצב וקלות, אולם יש לו היבט אופקי מאוד שאינו נשבר על ידי ההדרגה האנכית.
בפנים, הקלילות והסגנונות של הפטיו מודגשים. בו בולטות הקשתות החצי-מעגליות הגדולות על עמודים בסדר מורכב ומעל הכל עיטור טונדוס ומדליונים בסגרפיטו איכותי. העיטור נעשה על ידי הסדנה של דונטלו עם נושאים מיתולוגיים בהשראת משפחת מדיצ'י. הפטיו או ה"קורטיל" מפנה את מקומו לגן מרהיב שבו אדריכלות וטבע מתאחדים בדרכים היפות ביותר.
המדיצ'י חי בארמון זה עד 1540 כאשר קוזימו דה מדיצ'י עבר לפאלאצו וקיו,שנים לאחר מכן הוא נמכר למשפחת ריקארדי שביצעה שינויים שונים כדי להתאים אותו לטעם התקופה. עם כל ארמון מדיצ'י-ריקארדי היה אחד המבנים המשפיעים ביותר על האדריכלות של אותה תקופה, לאחריו יגיעו מבנים ארמיים אחרים בעלי חשיבות שווה כמו ארמון רוצלאי מאת אלברטי או ארמון פיטי מאת Brunelleschi.
