האישה בשירותים היא אחד הנושאים המבוססים ביותר בתחום האמנות, יש הרבה ציורים ואפילו פסלים שמאז ומתמיד השתמשו בתירוץ של חדר האמבטיה כסוג של תירוץ על מנת לייצג הגוף העירום של האישה. כבר ביוון העתיקה נוכל להתבונן בטכניקה המפורסמת של הבדים הרטובים של פידיאס שאפשרה לייצג את האנטומיה הנשית; שנים מאוחר יותר, מספר מחברים עקבו אחר אותו נושא, אבל היום נתמקד ביצירתו של אחד מאמני השיא של תקופת הבארוק, רמברנדט.
העבודה שאנו מנתחים כאן היא שמן על לוח בפורמט אנכי שגובהו כשישים ושניים סנטימטרים ורוחב ארבעים ושבעה; מתוארך לאמצע המאה השבע-עשרה, במיוחד משנת 1654, כך שהאמן ימצא את עצמו בתקופה של הגשמה אמנותית מלאה, עם קריירה שכבר התגבשה למרות קשיים כלכליים רבים שהפילו אותו לבסוף לאבדון מוחלט.
רמברנדט היה, למרות הכל, צייר בעל שם בתקופתו שעבד עבור כמה מהלקוחות הטובים ביותר בתקופתו. בהזדמנויות רבות, יצירותיו לובשות גוון של נימוסים שמסתיר נושא דתי מתחת ל-,לא תמיד קל לזהות. בהזדמנות זו ניתן היה לזהות את הנושא של חדר האמבטיה של האישה עם פרק בחייה של סוזנה שריגלה על ידי הזקנים או של בת שבענכנע לקסמיו של דוד המלך.
לפי המחקרים שנעשו בעניין זה, נראה שהדוגמנית הצעירה שמצטלמת לאמנית היא לא אחרת מאשר Hendrickje Stoffels,מי שהייתה עוזרת הבית של רמברנדט עם מי שנולדה לו בת, קורנליה. האמת היא שבני הזוג מעולם לא התחתנו, שכן אז האמן היה מפסיד את קצבת האלמנה שהוא נהנה ממנה לאחר מות אשתו הראשונה ססקיה.
האישה שוקעת בהדרגה את רגליה בזרם תוך שהיא מרימה את הבד הלבן שלה וחושפת את השוקיים. לבושם הארגמן, המרמז על מיקומם החברתי הגבוה, מונח על גדת הנהר. תשומת לב מיוחדת ראויה להשתקפות הרגליים של הצעירה בנהר, כמו גם לכושר ההבעה של הילדה.
לציור יש חשבונית מהירה ורשלנית אך למרות זאת העבודה חתומה ומתוארכת כך שנוכל להניח שהצייר ראה שהיא גמורה.
