מקדש Brihadisvara בעיר Thanjavur, הוא מבנה הידוע גם בשם Rajajeswaram, ונחשב כ- היצירות הטובות ביותר של ארכיטקטורה טמילית. למעשה, יצירה זו נחשבת לאחת היצירות החשובות ביותר של שושלת הצ'ולה, ששלטה בחלק גדול מדרום הודו בין המאות ה-9 וה-13..
מקדש בריהדיסווארה
והיה זה תחת הממשלה ההיא שנבנו מה שנקרא שלושה מקדשי צ'ולה חיים, זה בעיר Thanjavur, יחד עם אלה של Gangaikoncholisvaramומקדש Airavatesvara בדראסוראם. מתחם שנבנה בין המאות ה-11 וה-12, אשר הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
מתוך השלושה האלה, מקדש בריהסדיווארה שמעסיק אותנו כאן הוא מה שנקרא מקדש החיים הגדול. בניה הינדואיסטית שבה מוקירה שיווה, עשויה כולה מגרניט ושבו בולטת ה-Vimana העצום שלה או המגדל שמגיע לגובה של 65 מטרים. ואם הגובה מרשים, זה עושה את זה עוד יותר בידיעה שהאבן בפסגה היא סלע בודד ששוקל 80 טון.
זו הייתה יצירה שקידשה את המלך chola Rajaraja I בשנת 1010. זו עובדה שבין היתר ניתן לדעת ממאות הכתובות ב- המקדש ואשר מספרים לנו על התרומות השונות שהןמונרך.
אם נראה את מקדש בריהדיסווארה בתוכנית, נוכל להעריך שזהו בניין מורכב, מכיוון שהוא גם אתר דתי וגם מקום הגנה, שכן הכל מוגן בתוך היקף מוקף חומה.
באופן זה בפנים יש מרחב להקיף את המקדש הראשי, וכרגיל יש מאות קפלות או לינגאן המוקדשות לשיבה. יש גם גנים ואפילו בריכה באזור ההיקפי.
למרות שגולת הכותרת היא הבניין הגדול. יש בו מעין פרוזדור שבו מופיעה דמות גדולה של ננדי, השור שעליו רוכב שיווה. גם זו יצירה של מקשה אחת, עם משקל עצום. ומכסים אותו במרפסת יש ציורי קיר שונים, שהם מהסמלים ביותר שהורישו לנו את ימי אימפריית Chola.
בשני צידי הווימנה המרכזית יש שני גורופים, שהם שני מגדלים בצורת פירמידה שבהם ניתן לראות תבליטים רבים עם סצנות של ריקודים הודיים. כמה מבנים שאין להם צבע כמו המקדש הראשי, משהו שמבדיל אותם מבניינים אחרים באותה המדינה ההודית של Tamil Nadu, עם מקדש Meenakshi Ammann בעיר Madurai.
היצירה זכתה להערצה מעצם חנוכתה, ושולבו תת-מקדשים חדשים, אך תמיד מכבדים את המראה המקורי בבניינים החדשים, למרות שאף אחד מהם לא מגיע לקטגוריה האמנותית של המקור, הן מנקודת מבט נוף אדריכלי, ולאפיסולי או ציורי.
