מנזר סנטה מריה דה לה הוארטה ניצב ביישוב ההומוני במחוז סוריה, במה שבזמנים אחרים יהיה הגבולות בין ממלכת קסטיליה לזו של אראגון. הבנייה מתוארכת למאות ה-12 וה-16 ונראה שהמקדם שלה היה המלך אלפונסו השביעי שהביא קבוצה של נזירים ציסטרציאנים מצרפת להתגורר במנזר זה. עם זאת, כמעט ולא נשאר דבר מאותה בנייה פרימיטיבית, כיום המנזר שאנו יכולים לראות הוא תוצאה של עבודות הבנייה שקידם מלך קסטיליה אלפונסו השלישי בסביבות שנת 1179.
בנייתו של המנזר החדש הזה הייתה מהירה מאוד הודות למיטיביו, שביניהם בולטים דמויות חשובות של אותה תקופה כמו הארכיבישוף של טולדו או משפחת מולינה, כמו גם ראש עיריית Mayordomo של המלך אנריקה הראשון.
המתחם הנזירי מוקף חומה סביב כל היקפו ולאורך ההיסטוריה בוצעו שינויים שונים בדלת הגישה שלו, בכל פעם שהופכים אותו לכניסה מונומנטלית שלא היה לה הרבה לעשות עם המקור המפוכח. מכניסה זו יש גישה לאטריום קטן שבו ניצבת כנסיית המנזר.
זהו מקדש מהמאה השתים-עשרה, אך בוצעו בו כמה שינויים. אנו מוצאים את עצמנו לפני מקדש עם תוכנית צלב לטיני, עם שלוש ספינות ספינות שבהןהמרכזית רחבה וגבוהה יותר מהצדדית. הטרנספט פותח בתוכנית ליצירת זרועות הצלב ויש לו חמש קפלות אפסידיות הנפתחות בקשתות מחודדות ומכוסות בקמרונות מצולעים; ללא ספק, ביטויים של הסגנון הגותי הפכו יותר ויותר נוכחים בחצי האי האיברי.
מהספינה השמאלית של המקדש ניתן לגשת למנזר התחתון של המנזר,הנושא את שמו של קלויסטר האבירים מכיוון שהוא מכיל את קבריהן של דמויות חשובות מ- הזמן וזה מיוצג כאחד הקלויסטרים הטובים ביותר של התקופה הגותית שנשתמרו בספרד. באזור העליון יש קומה שנייה של הקלויסטר, אבל כבר בסגנון הרנסנס.
לתשומת לב מיוחדת ראויה לבית האוכל של המתחם, מקום המיועד לארוחות הנזירים. זהו חדר מלבני גדול שקירותיו נוקבו בפתחים מחודדים והגג מכוסה בקמרון מין. זהו חלל דיפאני, אלגנטי ומואר היטב. בחלל יש דוכן קטן שבו אחד הנזירים קורא את התנ"ך בפני חבריו במהלך הארוחה; הגישה היא ללא ספק הייחודית ביותר, שכן היא חייבת להיעשות דרך גרם מדרגות מקומר שמוטבע בקיר החדר.
