מקדש זה במחוז של לוגו, בגליציה, נחשב לקתדרלה הספרדית הראשונה. אמנם נכון שהמבנה הנוכחי, בעצם מפעל רומנסקי, אינו תואם את מקורותיו העתיקים. ונכון גם שכיום אין למקדש דרגת קתדרלה, אלא של כנסייה קהילתית צנועה יותר, אם כי יפה מאוד וספוגת היסטוריה.
בזיליקת סן מרטין דה מונדונידו
הכנסייה ידועה ברחבי גליציה בשם San Martiño והיא חייבת את תהילתה להיסטוריה הארוכה שלה. במאה ה-6 התיישבה כאן קבוצה של נוצרים על שפת הים שנמלטו מהפרובינציה הרומית Britania. הברטונים יהיו אלה שימצאו כאן את הבישופות הראשונה שלהם.
בישופות שבמאה ה-9 נוספה אליה זו של Dumio, שהתיישבו כאן כשהוא נמלט מהכיבוש המוסלמי של חצי האי האיברי. זה היה בדיוק באותה מאה, כאשר אלפונסו השלישי ויתר על המקום הזה כדי לבנות מנזר, שבתורו יהיה מקום מושבו של אותו אפיסקופת כפול, שיימשך עד תחילת המאה ה-12..
ובכן, זה היה בתקופה ההיא, בין המאות ה-9 וה-12, שחלק גדול ממה שאנחנו רואים היום ב-San Martín de Mondoñedo נבנה. הצטרפות בצורה זו את הצורות הפרה-רומנסקיות אל הרומנסק עצמו. למרות שהיו רפורמות שלאחר מכן, כולל התומכים שהם כבר יצירה של המאה השמונה עשרה.
למקדש שלוש ספינות ושלושה ראשים חצי עגולים. הספינות מכוסות בעץ, אך ניתן לראות את השפעתם של הסתתים הלומברדים בהתפתחותו, שכן ישנם אלמנטים כמו הרצועות, הקשתות העיוורות והדוגמה המשובצת. ויש לו גם טרנספט המצויד בכיפה ובתוף שהוא מלבני בצורה מוזרה, אם כי עם פינות מעוגלות.
החלק העתיק ביותר של המקדש כולו נמצא בקיר הדרומי, שם דלת עם קשת פרסה נשמרת אפילו מוקפת חומה. ועוד פנינה שהוסתרה הם שרידי ציורי קיר שהתגלו במהלך עבודות שיקום בשנת 2008. זה היה אז שיצאו כמה ציורי קיר רומנסקיים מהמאה ה-12, שלמרות שהם מאוד התדרדר האמת היא שהם העתיקים מסוגם שנמצאו בארצות גליציה.
החזית והפורטל הפתוח בצד המערבי, למרגלות הכנסייה, גם הם מעניינים מאוד. שם ניתן לראות חלון ורדים וכן דלת עם ארכיוולטים, שבחלקה העליון יש כריסמון דומה לזה שניתן לראות בכנסיות מאותה המאה ה-12 שנבנו באראגון או Navarra, כמו הקתדרלה של Jaca.
דווקא על החזית הזו ניצבת אחת התוספות שכבר לא מימי הביניים. אנחנו מדברים על מגדל הפעמונים שייבנה בשני שלבים. לראשונה במאה החמש עשרה ואחרת מאוחר יותר במאה השמונה עשרה. עם זאת, תוספות אלו אינן גורעות מהקסם של אדריכלות ימי הביניים, אשר כאן מוגברת על ידיאלמנטים פיסוליים רבים, הממוקמים הן על החזית המערבית שכבר הוזכרה, כמו גם על הבירות השונות או הקורבלים שהם בסיס הגג שלו.
