כסף כאמצעי תשלום, למחיקת חובות, היה הדרך היעילה שנמצאה להחליף את הסחר או החליפין, שכללו החלפת דברים, שערכם כמעט ולא היה שווה, שבגינם תמיד יצא מישהו מנצח ו עוד מפסיד. כסף, בהיותו בעל ערך מסוים, מאפשר לשלם את כל ההתחייבות, ואם הערך המתבטא בו עולה על זה של החוב, ניתן לקבל את מה שנשאר, גם בכסף. זוהי אפוא יחידת מדידה של שווי נכסים כלכליים מוחשיים ובלתי מוחשיים. באמצעותו נוכל לשלם גם רכישת בית, רכב, פריט לבוש וגם עבודה של אדם או השירות שהם מספקים לנו. כסף הוא אחד מהדברים הנקראים ניתנים לשינוי, מכיוון שניתן להחליפו במטבע או שטר אחר באותו ערך. היא ניתנת לחלוקה, שכן היא מאפשרת לשלם מחיר בתשלומים; ומכיוון שהוא בילה עם השימוש הראשון, הוא מתכלה.
מטבעות הכסף הראשונים, שנולדו כדי לספק אינטרסים הקשורים לפעילות מסחרית, מתוארכים למאה ה-8 לפני העידן הנוצרי, אולי בקרב הלידים. ראשית, לכסף היה הערך שהוקצה לו על פי משקלו המתכתי, ולאחר מכן הגיע לו ערך סמלי. הרומאים החליפו במטבעות נחושת או ברונזה במאה הרביעית לפני העידן הנוצרי, את הפרות או הכבשים שבהם השתמשו לעסקאותיהם ככסף. כסף נייר זה הרבהעדכני יותר, ומופיע בשחר העידן המודרני (המאה ה-15) כאשר הבנקים האיטלקיים וההולנדים הוציאו ניירות שהיו מייצגים את הפיקדונות שקיבלו בזהב, ושמסמך זה שהיה יכול להסתובב, סימל באופן פיגורטיבי.
כרגע, כל מדינה מקבלת רק ככסף, מבחינה חוקית במטבע שלה, בהתחשב במטבע זר כמטבע. במדינה, מטבע הילך החוקי הוא זה שהנושה מחויב לקבל מחייבו, כאשר עמו הוא מנסה לבטל את חובת התשלום שלו, הקבועה בחוק המדינה. מטבעות מכרז כפוי הם אלו שבנוסף להיותם הילך חוקי, כלומר חייבים להתקבל על ידי הנושה, אינם ניתנים להמרה ואין מקובל באותה מדינה מטבע אחר מאשר זה שהוטל כהילך חוקי, ללא יכולת לשלם חובות. עם מטבעות או מטבע חוץ.
