לקרנות חייבות להיות חוק המסדיר את הקמתן ואת פעולתן, כאשר המייסדים מזוהים, שיכולים להיות יחידים או ישויות משפטיות. במקרה הראשון יש לרשום את שמם, תעודת זהות, גיל, מצב משפחתי, מקצוע ולאום; ואלו של עורכי הדין שלהם אם פעלו באמצעותם. במקרה שהמייסד הוא ישות משפטית, עליו להוכיח גם את זהותו או מעמדו המשפטי, עם החוזה החברתי או החוק שמקורו או העתק מאושר שלו, הוכחת רישום, ייצוגיות של מי שמציג עצמו כגוף המבצע שלו., פרוטוקול האסיפה או הדירקטוריון, בהתאם לחברה הנדונה, שבה נקבעה חוקת הקרן.
מידע נוסף שחוק הקרנות חייב להכיל הם: שמם, מקום מגוריהם, מטרתן (מדויק, נחרץ ונוטה לטובת הכלל), קביעת נחלתן הראשונית, אשר חייבת להיות סבירה עבור הגשמת מטרותיו, המבוטאות במטבע לאומי, אשר עשויות לבוא מתרומות ספציפיות שכבר בוצעו באקט המייסד או מתרומות עתידיות שהובטחו על ידי המייסד או צדדים שלישיים.
לגבי משך הזמן, למרות שחוק 19,836, המסדיר קרנות ברפובליקה הארגנטינאית, מחייב לפרט אותו, אין שום דבר המפריע לו להמשיך להארכה לאחר שפג תוקפו, כי למרות שכמה מטרות פעם אחתמילא, הם ממצים את הסיבה של הקרן להיות (למשל, סיוע באסון) באופן כללי הם נולדים להחזיק מעמד לאורך זמן, כאשר הסיבה לכך מצריכה, למשל, קרן המוקדשת לסיוע רפואי, כגון Favaloro קרן.
התקנון חייב להכיל גם את ייעודו של הדירקטוריון הראשון, ולראות את תפקידיו ואת האצלה של אלה לגופים מבצעים או מפקחים אחרים. יש לציין את מחזוריות ישיבותיה, המניין, הזכויות והחובות של כל אחת וכדומה.
הדרך לרפורמה בתקנון היא נושא חשוב מכיוון שהוא מכיל את המטרה שהמייסד שלו הציע. לכן מותר לשנות אותו רק אם אי אפשר לעמוד בו.
כדי לפזר את הקרן, החוק קובע (החוק עשוי לשנות את הכלל הזה) שתהיה הצבעה של שני שלישים מהחברים המרכיבים את הדירקטוריון. נכסי הקרן המפורקת משמשים לטובת הכלל, תוך שיוך לישויות משפטיות ציבוריות או פרטיות המוקדשות לאותה משימה, באישור הרשות השולטת.
כדרישה רשמית, יש לציין בחוק את תאריך הסגירה של שנת הכספים השנתית.
