המרד הפרוצדורלי הוא אותו מצב בו נקלע הנתבע שאינו מופיע בדין, או אינו עונה לתביעה במועדים הקבועים בחוק, לאחר שזומן כדין, להפעיל את הגנתו, להסכים עם תביעה או תביעה שכנגד; או לנטוש את המשפט מאוחר יותר. מהמרד משתמע שהמשפט נמשך עד לגזר הדין ללא צורך בהודעה על הפעולות השיפוטיות שמתבצעות. ניתן להכריז גם על מרד נגד השחקן.
במשפט הרומי, הן על פי שיטת התביעה המשפטית והן בהליך הפורמלי, אי התייצבותו של הנאשם לא אפשרה את המשך המשפט, הגיעה למסקנה, בהתחשב במה שהוכרז על ידי השחקן, ובהתחשב באיבוד זכות ההגנה של הנתבע. רק המרד מתקבל בהליך יוצא הדופן.
נכון לעכשיו עלינו להבחין בין מרד בסמכות השיפוט האזרחית, לבין זה שמתרחש בתחום הפלילי.
בארגנטינה, קוד הנוהל האזרחי והמסחרי של המדינה עוסק במרד בסעיפים 59 עד 67. הוא קובע כי המרד יוכרז לבקשת צד מעוניין. הצהרת המחדל תימסר לנתבע באישור אם הכתובת ידועה, או בצווים אחרת. מכאן ואילך, ההחלטות יימסרו לך על ידי משרד המשפטים, למעט גזר הדין, שיודע לך באמצעות תעודה או צווים.כראוי. חופי המרד ישפיעו על המורד. ייתכן שיתבקשו אמצעי זהירות.
עם הופעת המורד, המשפט מתחיל לקיים אותו כצד, מכאן ואילך. אם היו לו ראיות, רשאי הוא להביאן בערכאה שניה, אם הפסיק את מרדתו לאחר פתיחת המשפט, ולערער על גזר הדין. אם מבחנים אלו יתקבלו, הם מביאים להפסיד של הצד השני במשפט, מצב המרד ונזקיו יובאו בחשבון לחלוקת העלויות. אם בוצע גזר הדין שנגזר שלא בפניו, לא יהיה מנוס.
במשפט סדר הדין הפלילי ניתן להכריז על המחדל בשלב הסיכומים וניתן להורות זאת באותה מידה, אך בשלב המליאה לא תיתכן מחדל שכן נדרשת התייצבותו של הנאשם. קוד סדר הדין הפלילי של האומה הארגנטינאית עוסק במרד בסעיפים 288 עד 292.
לפי קוד זה, מרד נמשך כאשר הנאשם, שלא בצדק, לא מופיע בעת זימון שיפוטי, בורח מהמקום שבו הוא/היא עצור, או נעדר מהמקום שהוקם כמגורים, ללא אישור שיפוטי.
בהוכחה של כל אחת מההנחות הללו, בית המשפט חייב להכריז על המרד ואם הוא לא הוצא, להוציא צו מעצר, לבטל את השחרור, אם בכלל. אם הנאשם יופיע ויוכיח שהיו סיבות מוצדקות לאי התייצבות, ברירת המחדל תיחשב כלא הוצאה.
