רצח נשים כבר גבה יותר מדי חיים (282) בשנה האחרונה, המקרה המהדהד ביותר הוא זה של קרלה פיגרואה, שהצליחה לבטל את נתון ההסכמה של חוק העונשין. פשע זה הולך וגובר בשנים האחרונות (או לפחות תלונותיו ומקרים שנחשפו לדעת הקהל) מה שהוביל להקמת המשרד לאלימות במשפחה, על ידי בית המשפט העליון בשנת 2008.
רצח נשים, רצח של נשים או של מי שתופסות את עצמן כנשים, ואשר היו קורבנות לכך, הוכנס לחוק העונשין הארגנטינאי, כנסיבות מחמירות של עבירת הרצח, בין אלה שנחשבו בכתבה 80, החל מנובמבר 2012, אז אושרה פה אחד בבית התחתון בסיבוב השני, שכן כאשר עברה לסנאט היא נועדה ליצור דמות בעלת אוטונומיה ולא נסיבות מחמירות (אם כי לא שקלה את המקרה). של אלה שלא חיו יחד, ובנוסף, היא שקלה להסיר את הסמכות ההורית על צאצאיהם מהורים רצחניים). הצירים התעקשו על הפרויקט המקורי. העונש שנקבע למי שמבצע אלימות על רקע מגדר הוא מאסר עולם או מאסר.
בסעיף 1 לסעיף 80, שחשב כנסיבות מחמירות להרוג את העולה, היורד ובן הזוג בהיותם מודעים לקשר זה, התווסף המקרה של בן הזוג לשעבר וכאשר מדובר בבני הזוג, ללא קשר האם תיווכו ביניהםדו קיום.
לסעיף קטן 4, שראה בנסיבות מחמירות את הרצח שבוצע בהנאה, חמדנות, שנאה דתית או גזעית, נוספה רצח נשים (פשע נגד אישה, העבריין הוא גבר ותיווך אלימות על בסיס מגדר) מסיבות מגדר או נטייה מינית, או זהות או ביטוי מגדר.
אין נסיבות מקלות לרוצח, אם הוא ביצע בעבר מעשים אלימים נגד האשה שהייתה הקורבן הקטלני.
