עדים מוגנים הם אותם אנשים שעל ידי שיתוף פעולה עם הצדק בבירור פשע חמור, נמצאים במצב של סיכון. ייתכן שמדובר בצדדים שלישיים שהיו מודעים לעובדות כאלה ו/או מבצעיהן, או נאשמים, שחוזרים בתשובה, מנסים להפיק תועלת מסוימת ממצבם בתהליך.
הם נפוצים מאוד בפשעים כמו סחר בבני אדם, טרור, סחר בסמים, חטיפה תמורת כופר, וזה נחשב ברוב המדינות.
בארגנטינה, במסגרת משרד המשפטים, תוכנית לאומית למטרות אלה (הגנה על עדים ונאשמים, בסיכון לשיתוף פעולה בבירור פשע פדרלי). הדבר נעשה לבקשת השופט, בחוות דעת התובע ובהסכמת העד להגנה, שכן חירויותיהם יוגבלו על מנת לטפל בהם. חלק מהאמצעים המיושמים הם: משמורת אישית, בבית, אשר בהזדמנויות רבות משתנה ונשארת סודית; מסירת תיעוד עם זהות אחרת; סיוע במזומן עד שישה חודשים; תמיכה אם אתה צריך לחזור לעבודה.
במקסיקו, יש הגנה דומה, בחוק הפדרלי נגד פשע מאורגן (פרק שישי) האחראי על משרד התובע הכללי, עם שינוי שם העדהקצאת תרומה חודשית במזומן אם רלוונטי.
בפנמה נבדקת האפשרות להעביר את העדים אל מחוץ למדינה לאחר שחבר ב-SICA (מערכת השילוב המרכזית של אמריקה), מכיוון שכמעט בלתי אפשרי לשמור את עד המפתח מוסתר בתוך פנמה בגלל הם מדינה קטנה מאוד.
