הפעולה היא הזכות הפרוצדורלית הסובייקטיבית המאפשרת, כפי שמלמדת סלסו, לתבוע בבית המשפט את המגיע לנו. ברומא העתיקה לא היו זכויות סובייקטיביות כמו היום שהעניקו את הזכות לפעול על פי תביעתם, אבל בגלל שניתנו פעולות, נולדו הזכויות הסובייקטיביות הנטענות.
היו ברומא פעולות רבות כמו שהיו זכויות סובייקטיביות מוגנות, וניתן היה לעשות להן סיווגים שונים:
a. פעולות אזרחיות וכבוד: הראשונות שנוצרו בחוק האזרחי ושרק אזרחים רומאים יכלו לפנות אליהן (למשל, ה-reivindicatio); השני נובע מהכללתם של ראשי הערים בגזרותיהם ובעיקר מעבודתם של הפריטורים, ששילבו אותם בגזרותיהם השנתיות. זוהי דוגמה לפעולת כבוד, הפעולה הציבורית לעניין.
ב. פעולות בעניין ובאופן אישי: לפי אולפיאנו הראשונים נקראים תנאים ומשמשים לדרישה מהצד השני לקיים התחייבות. הם inter parte, למשל, האקטיו דולי, או הפעולה הפאוליאנית. הצדקות הרשמיות, הנקראות על ידי Ulpiano, הן erga omnes, משום שהן משמשות נגד כל מי שמתעלם, מפר או מערער זכות. הם מגנים על זכויות אמיתיות או משפחתיות. דוגמה, הצדקה.
c. פעולות עונשין, רדיפות חוזרות או מעורבות: על פי רדיפה במקרה הראשון, הטלת עונשהמורכב מכסף, כמו האקטיו פורטי, אשר, למשל, מגנה תשלום של פי ארבעה משווי הדבר המגיע במקרה של פוטום מניפסטום. הרדיפות החוזרות נוטות להחזיר את המצב למדינה לפני הסכסוך, ולהחזיר את הדבר, כמו למשל ב-vindicatio. יש כמה פעולות שיש להן את שתי התכונות המיוחדות, כמו הפעולה הנובעת מפשע השוד (actio vi bonorum raptorum) ולכן הן מעורבות. במשפט לשלש את ערך הדבר הגנוב מובן ערך הדבר ועוד כפליים כעונש.
ד. פעולות בדין מחמיר ובתום לב, בהתאם לשיקול דעתו של השופט, בין אם מצמצם ובין אם רחב, תוך התאמה במקרה הראשון אך ורק למה שהוסכם; והיכולת לחקור את רצון הצדדים בתיק השני. פעולות חוק קפדניות הן אלו המתאימות בדרך כלל לחוזים פורמליים, כגון הספונסיו; ובתום לב, הם בדרך כלל אלה הנובעים מהחוק הפרטוריאני כגון פעולות הנובעות מחוזה רכישה.
ה. פעולות ציבוריות ופרטיות, כפי שניתן לבצע על ידי כל אזרח משום שהן מגינות על אינטרס כללי כגון פעולה בגין הפרת קבר, ופעולות פרטיות, הניתנות על ידי אינטרס מסוים וניתן לממשן רק על ידי בעל העניין.
