כדי להגן על חייו החברתיים והמשפחתיים של העובד, וזכותו להקים משפחה מבלי לאבד את מקום עבודתו, מה שבוודאי היה מה שאיפשר את ההחלטה להינשא מבחינה כלכלית, זה שהוא נענש בפיצוי מחמיר. מעסיק שמחליט לפטר את עובדו מסיבה זו, מבלי לדרוש וותק בעבודה
סעיף 180 לחוק חוזה העבודה (ארגנטינה) קובע בטלות ומסיר כל ערך מהאמנה, המעשה או הרגולציה הפנימית המאפשרים את פיטורי העובד בשל נישואיו. בעבר, נהוג היה להסכים על איסור נישואין, כמו במקרה של דיילות של חברות תעופה.
אם הפיטורים מתרחשים בין שלושה חודשים לפני עד שישה חודשים לאחר חגיגת הנישואין, בהודעה כדין למעסיק, החוק מניח, המודה בראיות להיפך (חזקת iuris tantum), שהנישואין היו עילת הפיטורים, המביאה לפיצוי של 13 משכורות (שנה בתוספת בונוס חג המולד) שמתווסף לפיצוי הרגיל בגין פיטורים שרירותיים.
בפרשנות חוק חוזי העבודה של הרפובליקה הארגנטינאית, היה נושא לדיון האם ההגנה הגיעה גם לעובדים גברים, שכן פרק ג' בנושא הגנה מפני פיטורים מחמת נישואין הואנמצא בכותרת VII, הנקראת עבודת נשים.
בית המשפט לערעורים של הבירה הפדרלית, בתיק "Drewes, Luis C/Coselec S. A, משנת 1990, בפסיקת מליאה, החליט שאם העובד יוכיח שהגורם לפיטורים היה נישואין, זה מתאים לו גם את הפיצוי המחמיר, מבלי להחיל את החזקה הפועלת לטובת נשים.
בשנת 2009, בתיק "Olmos Néstor c/ Instituto Erich From", החליטה לשכת 1 של לשכת העבודה הלאומית של רוסריו, כי לא ניתן להפלות בין גברים לנשים בעניין זה, שכן זה יפר את החוקה הלאומית ואת החקיקה המקומית והבינלאומית הנוכחית בנושא אפליה.
