
נושא זה מוסדר על ידי סעיף 130 של LCT (חוק ההעסקה של הרפובליקה הארגנטינאית)
למרות שיש לשלם את השכר במלואו בימים ובשעות המצוינים, מקדמות שכר הינן סכומי כסף שהמעסיק נותן לעובד, אופציונלי, לפני תקופת התשלום, לתקופה בודדת, ללא אפשרות לגבות ריבית על סכומים אלו, ולא תעלה על 50% מסכום השכר לתקופה המקבילה, אלא אם קיימות סיבות מבוססות, רציניות והכרחיות לחרוג מסכום זה.

אם יותר מ-50% משכרו של העובד הוקדמו ללא הצדקה או תוך הונאה, לעובד יש זכות לדרוש את סכום התגמול הכולל בתום התקופה.
באופן כללי, העובד הוא זה שמבקש את מקדמת השכר, אך הענקתה אינה מחויבת המעסיק, שכן לשון החוק ברורה: זוהי זכותו של המעסיק.
אם המעביד מספק כסף לעובד כדי להיפרע בתשלומים חודשיים שייקזזו ממשכורתו, תשלומים אלו לא יעלו על 50% מהשכר.
יש לרשום מקדמות בהתאם לתקנות כדי להבטיח אי-מוחשיות בשכר ושניתן לשלוט בהן ביעילות על ידי רשות האכיפה, עם הדרישות של קבלות שכר (חתימת עובד, עותק כפול ונתוני מעסיק ושלעובד).
בספרד, סעיף 29 של חוק העובדים קובע קבלת מקדמות שכר כזכות של עובד. הוא או נציגיו המשפטיים, המוסמכים על ידו, יכולים לקבל אותו בשל העבודה שכבר בוצעה.