החברות הקשורות הן חברות עצמאיות אך נשלטות ביניהן, שהחוק מטיל עליהן, להימנע מתמרוני הונאה, אחריות ביחד ולחוד מבחינת חובות העבודה וביחס למערכת הביטוח הלאומי.
ישנן חברות שקשורות לאחרים כי הן מבצעות שליטה במניות, בעלות רוב מוחלט או יחסי במניות אלו, מה שבאופן כללי יכול להתרחש בתאגידים.
מקרה נוסף של יחסי כפיפה בין חברה אחת לאחרת הוא כאשר החלטותיה תלויות בהחלטות שמתקבלות על ידי חברה אחרת, למשל כאשר אחת מהן מספקת את שירותיה באופן בלעדי לאחרת.
במצבים אחרים, הקשר נוצר בגלל שכל החברות מגיעות מגזע משותף, בגלל שזו רשת או רשת מסחרית, בגלל שיש לה דירקטוריון אחד, או בעלי מניות משותפים, המהווים קבוצה כלכלית.
לחברות אלו אין את האיכות של סניפים של חברת האם, הן יכולות לבצע תמרוני הונאה, שהחוק ראה בהם צורך להגן על עובדיה וסוכנויות הגבייה שלה.
סעיף 31 לחוק חוזה העבודה מספר 20,744 של הרפובליקה הארגנטינאית מתייחס אליהם, כאשר הוא מביע סולידריות בין חברות כפופות או קשורות. זה אומר שבמקרה שיש חברות (אחת או יותר) עםהסטטוס המשפטי שלו, אך מנוהלים, נשלטים או מנוהלים על ידי אחרים, או קשורים באופן קבוע מהווים קבוצה כלכלית, יהיו אחראים ביחד ולחוד להתחייבויות שכל אחד מתקשר עם עובדיו ולפני גופי הביטוח הלאומי, אם יש עברה נהיגה פזיזה או הונאה.
במקרה של Di Marco Silvana v/ Security Sistems S. A. ועוד s/פיטורים" שהוחלט בשנת 2006 על ידי חדר ו' של לשכת העבודה הארצית לערעורים, נאמר כי יש לקחת בחשבון כדי לדעת אם החברות היו קשורות, ולכן מייצרות אחריות ביחד ולחוד, אם המשימות אחד מהם שירת את השני.
