העבודה מאז המאה הקודמת עברה שינויים מסחררים יחד עם התקדמות טכנולוגית וצורות חדשות של קבלנות עבודה. זה מאפשר לעובדים לקבל יותר מכשירים למשימות היומיומיות שלהם, כאשר המחשב הוא כבר חלק מהעבודה של כל עובד משרד, ומכונות מודרניות פולשות לכל תעשייה; אבל זה גם מצריך הסתגלות מתמדת לשינויים בדרך העבודה ובעבודות חדשות, מה שיוצר אי ודאות רבה ומתח רב מדי.
כך צצו עבודה מרחוק, עבודה אלקטרונית, עבודה וירטואלית, מחשוב, משרדי אלקטרוניקה, שהותירו עובדים רבים שעברו הכשרה בתרבות העיפרון והנייר, רחוקים מעולם העבודה, או בתפקידים בדרג נמוך יותר.
התחרות הפכה עזה, והנהירה הגדולה של מעמד הביניים לאוניברסיטה יצרה היצע עבודה מוכשר יותר ויותר, הדורש הכשרה מתמדת בהכשרה לא רק לתארים אלא גם לתארים מתקדמים, וידע נרחב בשפות, בתוך העולם הגלובלי שבו מתרחשת הפעילות.
הקריירות עם הכנסת העבודה הגדולה ביותר כיום הן הטכנולוגיות, שעוקרות את המקצועות המסורתיים, למרות שצעירים רבים נרשמים אליהן (רפואה, משפטים) כי התואר הזה עדיין מעניק יוקרה חברתית.
כמה מחברים (ג'רמי ריפקין, רוברט רייך, ג'ון נייסביט ואלווין טופלר) רואים בהחלפת האדם במכונות את סוף העבודה האנושית. המחבר הראשון שצוטט זכה בכותרת המדויקת של ספרו "סוף העבודה" המגנה את המספר הגדול של אנשים שיגדילו בהדרגה את מספר המובטלים, שיוחלפו במכונות.
