עבודה תלויה נקראת זו המתבצעת לפי פקודות מעסיק, הקובעת את תנאי עבודתו של העובד בפעילות חוקית, ובתמורה מקצה לו שכר, שיש להסכים על פי קו מנחה חוקתי של להיות שכר הגון, מינימום, חיוני ונייד. הרווח מעבודתו של העובד מגיע למעסיק.
העבודה התלויה הזו היא שהחוק מקצה לה את הגנתה, בהתחשב בעובד כחלק החלש ביותר במערכת היחסים, כי למרות שהכללים המסדירים אותה נקבעים על ידי הצדדים בחוזה העבודה, זה אמור להתקיים כאשר מתקיימים יחסי עבודה, חזקה גם כי לעובד היו הזדמנויות מועטות מאוד לקבוע תנאים משלו בשל הצורך בהעסקה, והוא מסכים לקיים את שנקבע על ידי המעסיק. התעללויות אלו הוכחו כבר במהלך המהפכה התעשייתית במאה השמונה עשרה, שבה היעדר תקני עבודה תרם לניצול עובדים.
אין זה משנה אם העבודה מתבצעת או לא, מספיק שהעובד יעמיד את כוח העבודה שלו לרשות המעסיק במועדים שנקבעו, שלפי ה-IAO לא יעלו על 8 שעות ביום או 48 שעות בשבוע.
עבודה תלויה, בנוסף להיותה כפופה ומכבידה, היא אישית ואינה ניתנת להעברה (intuito personae) ורצונית, מייצרת חובות וזכויות עבורעובד וגם חובות וזכויות למעסיק, כגון תשלום משכורת, בונוס לחג המולד, מתן חופשות, עמידה במה שנקבע על ידי איגודי עובדים וביטוח לאומי, ביטחון ואי-אפליה, בין הראשונים, וקבלת עבודה, ius variandi ו סמכות המשמעת, בין האחרונים; על שני הצדדים לפעול על פי עקרון תום הלב. שני הצדדים חייבים לפעול בהתאם לעקרון תום הלב.
