מנהיגות פוליטית מוחזקת על ידי אותו אדם שעונה על התכונות של נהג, אינטגרטור, מפרק, אנין, מגן ומתועל של האנשים, לפי מודל ערכי נתון.
מנהיגות חשובה כדי להבין שהאנשים מאמינים בה, מאמינים בה ואמון בה כדי לשלוט בגורל הקהילה. מאותה אמונה עממית ומתוך הייעוד הפוליטי של המנהיג הפוליטי, נולד מנהיג פוליטי, שחייב בהכרח שיהיו לו חסידים, ולהיות מסוגל לקבל החלטות המשפיעות עליהם ומנהלות את התנהלותם.
להיות בוס הוא מושג סוציולוגי, שאינו מרמז על שיפוט ערכי, הבוס הוא הבוס. אצל המנהיג ישנה הערכה חיובית, הכרה בדמותו כמסוגל ומסוגל לפקד, מה שמעניק לו לגיטימציה ככזה. אישיותו, יוקרתו, המוניטין המוסרי שלו, יכולתו להבין בעיות חברתיות, הופכים אותו לראש בעל עוצמה, או ליתר דיוק לסמכות, מוגן מפני התקפות חברתיות, או עם אפשרות להוביל פעולה נגד כוח היום, במקרה של להיות מנהיג מהפכני.
המנהיג המייסד מובחן אפוא, כגון המשחררים סן מרטין או בוליבר; המנהיג המתקן, כמו גנדי; והמנהיגים המפעילים סמכות, ואחריהם בני עמם, בהפעלת כוח לגיטימית. מקס ובר כינה אותם שולטים כריזמטיים.
כרגע מדיהתקשורת ההמונים חשובה מאוד בכל הנוגע לבניית מנהיגים פוליטיים, או הסרת האיכות הזו מהם, בשל ההשפעה שיש לכלי התקשורת הללו על דעת הקהל.
