פיתוח החיים והמחשבה הפוליטיים מצריך השתתפות חופשית ודמוקרטית, שכן פוליטיקה ללא חופש, מובנת כבחירות ללא כפייה חיצונית, לא יכלה להתבטא כדעות שונות לגבי הדרכים שיש ללכת להשגת מטרות של צדק חברתי, אשר קיומו של פלורליזם פוליטי הוא בלתי נמנע.
מכיוון שפוליטיקה היא פעילות מעשית ביסודה להשגת טובת הכלל, הפעילות הפוליטית של האזרחים כזכות וכחובה חייבת להתבצע בחופשיות, בגבולות החוקיים, המבטיחים שוויון זכויות לכולם.
חופש מתורגם לאפשרות של הצבעה והשתייכות פוליטית, ללא הגבלות שרירותיות, וכן לאפשרות להיכנס לתפקידים ממשלתיים. חופש בפעילות פוליטית כרוך גם באחריות.
חינוך לדמוקרטיה כולל חינוך זה לשימוש נכון בחופש. הפילוסוף היווני אריסטו הציע לחנך את האזרחים לחופש אחראי.
למרות שסעיף 22 של חוקת האומה הארגנטינאית שולל מהעם לדון ולמשול בעצמו, צריך לעשות זאת על ידי נציגים שנבחרו על ידי הרוב העממי, סעיף 37 מבטיח שניתן לממש את הזכויות הפוליטיות במלואן בהתאם את החוקים ואתעקרון הריבונות העממית. היא מכריזה על זכות הבחירה, כאוניברסלית, סודית, מחייבת ושווה. הוא מבטיח בין גברים לנשים שוויון הזדמנויות אמיתי לגישה לתפקידי בחירה ומפלגות. סעיף 38 מבטיח פעולה חופשית של מפלגות פוליטיות.
