פוליטיקה היא מילה שמקורה במילה היוונית "פוליטיקה", שבתורה נובעת מ"פוליס" שבה חיו אזרחים בעיר-מדינה. פוליטיקה הייתה אמנות לחיים הטובים, שהופעלה על ידי אזרחים המודאגים לענייני המדינה.
עבור הפילוסוף היווני אריסטו, האדם הוא חיה פוליטית מטבעו, הסוף של הפוליטיקה הוא טוב, כמו בכל המדעים והאומנויות. במקרה הזה של פוליטיקה, הטוב שמחפשים הוא צדק, להיות הוגן מה שנוח לקהילה. בפוליטיקה, חלק שולטים ואחרים מצייתים. מבחינתו, אזרח טוב חייב להיות מסוגל גם לציית וגם לפקד.
מקס ובר (1864-1920) פוליטיקאי גרמני, מגדיר פוליטיקה כשאיפת הכוח להשתתף בשלטון או להשפיע על חלוקתו בין מדינות, או בין הקבוצות השונות המרכיבות מדינה.
במחצית השנייה של המאה ה-20, G. Burdeau אומר לנו שכל מעשה, עובדה או נסיבות שבהן יש קשר של פקודה וצייתנות בתוך קבוצת אנשים להשגת מטרה משותפת היא פוליטית.
עבור מוריס דוברגר, לפוליטיקה יש שני היבטים: מצד אחד, מדובר במאבק בין יחידים או קבוצות שמטרתו לכבוש את השלטון, לטובתם, ולפגוע במנוצחים; מצד שני, מאמץ להשיג סדר חברתי כללי אופטימלי חשוב.
עבור קרלוס פייט המטרה של פוליטיקה כמופעילות אנושית, היא לסדר את החיים החברתיים בהתבסס על חוקים (מבחינה משפטית) שהם כוח מרכז הפעולה שלו.
בחוק האנגלו-סכסוני, "פוליטיקה" מבטאת משא ומתן, קונפליקט, קבלת החלטות.
