ה"קוגניטיו extra ordinem" או ההליך יוצא הדופן הוא המגע האחרון במשפט הפרוצדורלי הרומי, וזה שמשנה באופן סופי את המבנה הפרוצדורלי, מה שהופך אותו דומה לנוהל הנוכחי שלנו.
השם "cognitio extraordinem" או מחוץ לתהליך הרגיל, נבע מכך שבעוד שהתהליך הפורמלי הרגיל היה במלוא עוצמתו, הוקמו אחרים, משחר האימפריה, בהם לא הייתה החלוקה. מכובד בשתי ערכאות פרוצדורליות (ה"in iure" בהוראת השופט ו"apud iudicium" בפני השופט) אך אותו שופט שידע בחלק הראשון, פתר זאת ישירות מבלי להתפנות לשלב בפני השופט, כדי לייעל נהלים, במיוחד בענייני מזון או סטטוס.
דרך זו ליישוב סוגיות שנויות במחלוקת הפכה לנפוצה, ובזמנו של הקיסר דיוקלטיאנוס זו הייתה הדרך המקובלת. הביטול הסופי של התהליך הפורמלי נוצר על ידי חוקה של קיסרי קונסטנטיוס וקונסטנט.
המאפיינים של תהליך זה, הרבה פחות רשמי ובעיקר בכתב, היו קיומו של שלב פרוצדורלי אחד, הממונה על שופט, שהיה פקיד ציבור או מדינה, בעל חירויות נרחבות להעריך את הראיות, מקימים מכאן ואילך סדרה של פקידי משפט בשכר, שמקורה בביורוקרטיה שיפוטית.
הופיע הרעיון של הוצאות משפט, שישולמו על ידי המפסיד בהליך המשפטי.
אפשרות לייצוג, של המשפט שהובא שלא בפניו, וערעור על עונשים (עד שניים באותו עניין) היו בגדר אפשרות.
היו שופטים נמוכים יותר, ה-"iudices pedanei", שהיו שופטים מואצים, שכן כאשר התיקים חרגו מאפשרויות הפתרון של השופטים.
התהליך התחיל, החל עם יוסטיניאן, ב-"libellus conventionis", שהיה מסמך (בדומה לבקשתנו) חתום על ידי השחקן או אדם אחר לבקשתו. עובד ציבור, "המוציא לפועל", אם ה"ליבלוס" לא פוטר על ידי השופט, בשל היותו בניגוד לחוק, והוא הורה על העברה, באמצעות "שיחה"; מסר אותו לנתבעת. בהוצאות העברה זו נשאה הנתבעת וכונתה "ספורטולות". את תשובת הנתבעת, המכונה "ליbellus contradictionis", היה צורך למסור ל"מנהל העזבון" עם קבלת ה-"libellus conventionis".
עם התביעה ותגובתה, הופק ה-"litis contestatio", אשר לא הביא עוד את השפעת צריכת הפעולה, כמו במערכות הקודמות, של ה-"legis actions" או תהליך הנוסחה.
התובע נאלץ למסור ערבות לקידום התיק עד לגזר הדין, בהתאם לתנאים שנקבעו ולשלם את ההוצאות במקרה של תבוסה. בתורו, היה על הנתבע גם לתת ערבות כי יגן על עצמו כדין. הם היו פטורים ממתן בטחון חומרי ויכלו להחליף אותו בפשוטערבות מושבעת, מעוטי יכולת, ידועים ובעלי מקרקעין.
בשלב זה, ראיות עדויות מאבדות חשיבות, לטובת ראיות תיעודיות, וגם של ראיות מומחים, שכן מאחר והשופט אינו אדם שנבחר במיוחד על ידי הצדדים על סמך הכרתם בנושא, יש להקפיד על כך. ייעץ בנושאים מדעיים וטכניים.
