בין המשאבים הפיננסיים של החברה, להם היא זקוקה ליצירתה, פיתוחה והרחבתה, ניתן להבדיל את הכספים או המשאבים שלה, אשר לוקחים על עצמם את הסיכון של ניהול העסק, המורכב מתרומת השותפים, במזומן או מניות, ולפי עתודות (עודפים); ומשאבים חיצוניים, המגיעים מצדדים שלישיים, למשל מספקים המעניקים סחורה באשראי והלוואות בנקאיות, שבגינן החברה מחויבת להחזיר את ההון ולשלם ריבית, בטווח הקצר, הבינוני או הארוך. הצעות מזומן אלו מתקיימות בשוק הפיננסי כביכול, בו חברות יכולות לבחור את ההלוואה הגמישה ביותר עם הריבית הנמוכה ביותר, וגם את המקום להציב את העודפים שלהן בפיקדון, ולקבל ריבית אם לא יושקעו מחדש.
מקור חשוב למימון עסקי הוא הנפקת אג"ח הניתנות להמרה למניות, שהקדמה הרחוקה ביותר שלהן היא של "London Water Company" שבה נקט המלך צ'ארלס הראשון בשיטה זו להמרת מניותיו לאג"ח. בגרמניה החלו להשתמש בהם בשנת 1924. הם נמצאים בשימוש נרחב גם בארצות הברית ובקנדה. הם משמשים במשברים פיננסיים או התרחבות עסקית.
המשאבים הפיננסיים של חברות מבחינת ניהולן, או תנועת הכספים הזמינים, אחראים עלתחום ספציפי, הנקרא ניהול פיננסי, העוסק בנזילות החברה וברווחיותה. חשוב מאוד לבצע תכנון פיננסי, שהופך לתוכנית אסטרטגית כיצד להשיג כספים וכיצד להשקיע אותם.
