דיבידנדים של חברה מסחרית הם ההטבות שמפיקה החברה ומחולקות בין השותפים, באופן יחסי לתרומותיהם, או כפי שנקבע בהסכם החברתי. דיבידנדים משולמים בתום כל מימוש שנתי, על הרווחים הנזילים שהושגו, ואינם מחויבים לתשלום חובות. הם מהווים חלק מההתחייבויות של המאזן החברתי. כמו כן, נדרש אישור אסיפת בעלי המניות. אם היו חובות, לא הייתה נזילות, ולכן בעלי המניות לא היו יכולים לקבל דיבידנדים.
דיבידנדים ביניים הם אלו המחולקים לפני תום המימוש השנתי, ומסיבה זו הם אינם מתקבלים במדינות מסוימות כגון ארגנטינה, לא מבחינה חקיקתית ולא מבחינה משפטית. אם הם ישולמו לפני הפירעון, באופן זמני, ואז המימוש השנתי מראה גירעון, היה מתרחש תשלום לא ראוי. מדובר באמצעי מדיניות תאגידית להמרצת בעלי המניות, הגוררת התקדמות חלקית של רווחים שמתבצעת פעמיים, שלוש או ארבע פעמים בשנה, למשל, כדי לא להמתין לסוף שנת הכספים, אך השימוש בהם. מרמז על סיכון לנושים סוציאליים, ולכן, אם יתקבל, יש לעשות זאת תוך נקיטת אמצעי זהירות רבים, שכן אומדן התועלת שתתקבל לא תמיד עולה בקנה אחד עם ההטבה האמיתית.
בספרד, החלוקה על חשבון דיבידנדים מתקבלת, תוך מסירההשאר (הדיבידנדים המשלימים, שהם אלו הנובעים מסך הרווחים שהושגו בניכוי דיבידנדים הביניים) לאחר אישורה באסיפת בעלי המניות הכללית.
