הראיות בהליך שיפוטי נועדו לאמת את קיומה או אי-קיומה של עובדה, עניין התהליך והנסיבות שבהן התרחש. ככלל, הראיות מתרחשות ברגע מיוחד של המשפט הנקרא פתיחת הראיות. עם זאת, פעמים רבות יש לנקוט באמצעי זהירות מסוימים כדי שעובדות רלוונטיות שעלולות ללכת לאיבוד או שהעדים להסמכה לא יהיו נוכחים, חייבים להיות "מוכשרים" והם מוסמכים או מאושרים לפני תחילת התיק.
הראיה המוכנה מראש היא ראיה שקיימת לפני פתיחת ההליך השיפוטי, ושזמינה לשופט בכל עת. מדובר בעיקר בראיות התיעודיות, אשר רושמות בפרוטוקול עובדות העשויות להתווסף לתיק עם תחילתו, למשל בדיקות מכשיר הנשיפה שבוצעו, למשל, בתאונת דרכים, מרכיבים המהווים את הקורפוס הדל. נאספו בזירת האירוע או כתוצאה מהחקירה, כגון כלי נשק, עקבות, חפצים ששימשו באירוע, אימות פציעות וכדומה, אשר ישמשו להדגמת התרחשותו או האופן ו/או הנסיבות בהן זה בוצע.
סעיף 425 לחוק הפרוצדורה הפלילי הספרדי בסעיף קטן 2 מתייחס לראיות שהוכנו מראש שיש להעריך, בין היתר, על ידי בית המשפט הפלילי העליון.
למרותלבלבל, הבדיקה המוכנה מראש אינה בדיקה צפויה מכיוון שהיא לא מבוצעת בפני גורמי השיפוט לפני פתיחת המבחן, אלא לאחר תחילת התהליך, אלא לפני התהליך. בדיקות מוקדמות נעשות מסיבות של מגבלות זמן, למשל אם עד או צד נמצאים במצב בריאותי חמור.
