הפעילות החקלאית כפופה למקרים, במיוחד אקלימיים (ברד, כפור, בצורת, רוחות עזות, שלג, גשם מופרז וכו') שיכולים להשפיע על היציבות הכלכלית של היצרן. ביצוע ביטוח חקלאי ממזער סיכונים וגם מקל על קבלת אשראי חקלאי.
בארגנטינה, במסגרת חוק 17,418, הקובע את הרגולציה המשפטית לחוזי ביטוח באופן כללי, סעיף IX שוקל במיוחד ביטוח חקלאי.
סעיף 90 לחוק האמור קובע כי ניתן לבטח כל סיכון, וכי ניתן להגביל את הכיסוי לרגע מסוים של ייצור (זריעה, קציר וכו') ולכסות את כל המוצרים (ביטוח מקיף) או חלק מהם (ביטוח חלקי).
סעיף 92 קובע שכדי להעריך את הנזק שנגרם על ידי ברד (שהוראותיו משתרעות גם על כפור) לפירות ולמוצרים הכפופים לביטוח, ההיארעות של תופעה מטאורולוגית זו תילקח בחשבון בנפרד מאחרות עם אלו שעלולים מסכים (סעיף 91) בחישוב ערך הנזקים שבאמצעותם היו הפירות והמוצרים היו מקבלים בזמן הקטיף, צריך לשלם אם לא היה הרס מוחלט את ההפרש בין מה שניתן להשתמש בו לבין מה שאבד בברד.
סעיף X בחוק הנ"ל עוסק בביטוח בעלי חיים, ומספק סעיף 98שניתן לבטח כל סיכון שמשפיע על בריאותם או חייהם. לא נכללים בביטוח (אלא אם הוסכם אחרת) לפי סעיף 100, הם אותם מקרים שבהם ניתן פיצוי מדינה, כגון אפיזואציות, כאלה המתרחשות עקב שריפה, פיצוץ, ברק או רעידת אדמה, או לרגל העברת בעלי חיים., הטעינה או הפריקה שלו. במקרה האחרון, נהוג שהמשלוח מתבצע באמצעות נמענים שעשו ביטוח על סיכונים אלו.
המבוטח חייב לקבל את החיה החולה או הפגועה שלו אצל וטרינר, או טייס אם אין בעל מקצוע, ומאבד את הזכות לכיסוי ביטוחי אם התעלל בבעל החיים או הזניח אותה בכוונה או ברשלנות חמורה (למשל אם לא הענקת תשומת לב מקצועית או טכנית) אלא אם כן לא הייתה לכך השפעה על התביעה. הסכום שיש לפצות עבור בעל החיים הוא זה המופיע בפוליסה
