בנוסף לאחריות שיש לשופטים כפקידי ציבור, יש להם אפשרות לגרום נזק ליחידים, כפי שקורה כאשר הם מיישמים או מפרשים בטעות חוק.
שופטים נהנים מיציבות כל עוד הם שומרים על התנהגות טובה, ועשויים שלא לספוג פגיעה בשכרם (סעיף 110 ארגנטינאי C. N.); הם גם נהנים מחסינות כדי להבטיח את עצמאותם מהמעצמות האחרות.
בחירת שופטים ותפקוד הרשות השופטת היא באחריות המועצה השופטת, שבסמכותה להפעיל סמכויות משמעת על שופטים, להדיח אותם, להשעות אותם ולהאשים אותם (סעיף 114 צ.נ.).
השופטים נתונים להדחה, כאשר לשכת הצירים מופיעה מאשימה בפני הסנאט, בגין ביצועים גרועים, בגין פשע בתפקידיהם או בגלל פשעים נפוצים.
במקרה של החלטות השופטים הגורמות נזק לאדם, אם יש פסק דין סופי והערעורים כבר הסתיימו, אין מקום לפעול נגד השופטים אלא אם פעולתם הייתה בזדון, או שהיה שוחד.
אם פסק הדין מגיע משופט נמוך יותר וגרם נזק, למשל במקרה שבו מבוטל מאוחר יותר עיקול בערעור, גם לא ניתן לתבוע פיצויים אלא אם כן הוכח כיהשופט פעל בזדון. פעילות השיפוט אינה מדע מדויק ולכן הפרשנות של השופט או המסגרת המשפטית שהוא עושה עשויה שלא להתאים לזו של הערכאות הגבוהות יותר.
מקרה בו השופט נענש, המורכב ממאסר ופסילה, ולכן מאפשר לו לנקוט בפיצויים, הוא אם יסרב לשפוט מחמת ערפול, חוסר מספיק או שתיקה משפטית, ומי שירצה. עיכוב בזדון את עשיית המשפט, לאחר בקשת הצדדים ותפוג תקופות התנאים (סעיף 273 Argentine C. P.).
