הובלה חשאית היא כזו שאינה עומדת בדרישות החוק, או אם כן, היא לא נמסרה לאימותם ולכן אינה מורשית לתפקד כהובלה קולקטיבית.
הם לא בהכרח זולים יותר, אבל הם עומדים בדרישות מסוימות שאמצעי תחבורה חוקיים אינם מכסים, או עושים זאת בחוסר מספיק או בחסר.
יש, למשל, מכוניות פרטיות שמתפקדות כהסעה לבית ספר, שבהן מכניסים לרכב יותר ילדים מהנוסעים המותרים, שילובים שעולים על נוסעים ללא אישור, מכוניות פרטיות שמתפקדות כרחפנים וכו', ובלי לספור, למשל עם מטפים, וחסר ביטוח. וגם באלה שמציגים תנאי נוחות טובים, מהירים יותר ועם מראית עין של בטיחות, אלה אינם מאומתים על ידי אף גורם אחראי כיצד ניתן לדעת אם לנהג יש רישיון או שהרכב עבר עדכון טכני, או שנוספו מושבים?, כלומר עומס יתר של נוסעים שהרכב אינו מוכן לתמוך מבנית?
כל עוד אין תאונות, אנשים ממשיכים להשתמש בשירות ללא עוררין. הבעיה מתרחשת כאשר התאונה מתרחשת וכתוצאה מכך נוצרים נזקים. בדרך כלל גורסים, הן על פי הדוקטרינה והן על פי פסיקת ההלכה, שאינה יכולהלטעון אם מישהו השתמש ביודעין בטרנספורט חשאי, כי אף אחד לא יכול לטעון לסרבול שלו. אין אפילו כרטיס או הוכחת תשלום המאפשרים לתבוע, שכן מדובר בחוזה חפצים בלתי חוקי, שכן למרות שהסעת אנשים היא חפץ חוקי, יש לעשות זאת בתנאים הרגולטוריים.
