התחייבויות שמטרתן דבר בלתי ניתן לחלוקה, כמו משלוח סוס, בית, ציור של דיוקן, אינן יכולות להתממש בתשלומים. זה נאמר בסעיף 667 לחוק האזרחי של ארגנטינה, הקובע את אי חלוקת ההטבה על פי אופי מטרתה, באומרו כי הם אלו שיש למלא בשלמותו, תוך יציאה מההגדרה הביקורתית של סעיף 1217 של קוד נפוליאון שדיבר על חובות בלתי ניתנות לחלוקה כאשר לא ניתן היה לחלק את מטרתו מבחינה חומרית או אינטלקטואלית. זה האחרון היה מה שנשאל על ידי ולז, שכן מבחינה אינטלקטואלית ניתן לחלק הכל כפי שקורה, למשל, בבית המשותף, שבו בעלי הבתים המשותפים רוכשים חלק אידיאלי מהדבר. כמה קודים מודרניים ממשיכים לדבר על חלוקה חומרית או אינטלקטואלית, כמו הקוד האזרחי של אורוגוואי במאמרו 1375.
סעיף 679 לחוק האזרחי של ארגנטינה מלמד אותנו שכאשר החפץ הוא גוף מסוים, זוהי חובה בלתי ניתנת לחלוקה, ומוסיף את סעיף 680 שכך גם ההתחייבויות לעשות, אלא אם כן הוא אמור לעשות בימים מסוימים של עבודה, או לבנות לפי מטרים או אמצעים אחרים. בהערה למאמר האחרון הזה, ולז אומר שסוויני, ואחריו מרקאדה, טוען שהחובות לעשות או לא לעשות ניתנות לחלוקה או בלתי ניתנת לחלוקה בהתאם לעובדה שהיאמהווה אובייקט להפרשה, אך ולז אינו מקבל זאת, בטענה שהעובדה היא ייחודית, כגון יציאה מהארץ או ביצוע בנייה.
כאשר ההתחייבות נועדה להוות זיקת נכסים, היא אינה ניתנת לחלוקה (סעיף 683).
כאשר יש ריבוי נושים של התחייבות בלתי ניתנת לחלוקה, כולם חייבים לתת את הסכמתם להמשיך במחיית החוב או לבצע הפחתה (סעיף 687).
בהתחייבויות בלתי ניתנות לחלוקה, המרשם פועל לכולם וגם מופרע לכולם (סעיף 688).
מצב נוסף שהופך את ההתחייבות לבלתי ניתנת לחלוקה הוא סולידריות, בין אם היא חוקית או מוסכמת חוזית. אולם, על אף שחיובים ביחד ולחוד ובלתי ניתנים לחלוקה מתנהגים באופן זהה בדרך כלל, ישנם הבדלים ביניהם, שכן אי חלוקה מבוססת על מהות ההטבה; מצד שני, סולידריות נולדת מהחוק או מהחוזה. ההתחייבות ביחד ולחוד אינה מועברת בירושה, הבלתי ניתנת לחלוקה היא, שהרי היא חלק ממהותה, היא עניינה שהופכת אותה לבלתי ניתנת לחלוקה. אשמה וכשל בהתחייבויות בלתי ניתנות לחלוקה אינן משפיעות על בעלי החוב, בהתחייבויות ביחד ולחוד, כן. בהתחייבויות בלתי ניתנות לחלוקה לא יכולה להיות מחיקה חלקית של החוב, מה שמתאפשר בהתחייבויות ביחד ולחוד. במובן זה, הקוד האזרחי של אורוגוואי בסעיף 1377 שלו מכריז שסולידריות אינה מעניקה את האופי הבלתי ניתן לחלוקה של ההתחייבות, וגם לא להיפך.
במקרה של התחייבויות חלופיות שנועדוהטבות ניתנות לחלוקה ובלתי ניתנת לחלוקה, טיבן ייקבע לאחר עריכת הבחירות (סעיף 672).
ההתחייבויות האופציונליות יהיו ניתנות לחלוקה או בלתי ניתנת לחלוקה בהתאם למטרת ההתחייבות העיקרית, אשר עשויה להשתנות מאוחר יותר אם החייב יחליט לעמוד בהוראת העזר.
