ההתחייבויות שלא לעשות הן אלו שבהן מטרת ההפרשה היא הימנעות על ידי החייב. דוגמאות להתחייבויות אלו הן של שחקן הכדורגל לא לשחק בקבוצה אחרת, של השוכר לא להשכיר משנה של הנכס המושכר, לא של המפקיד לא להשתמש בסחורה המרכיבה את הפיקדון וכו'.
אם תוך הפרת החובה לא לעשות החייב עושה מה שאסור לו לעשות, הנושה יכול כדין לדרוש השמדת מה שנעשה אם מדובר במשהו מהותי (למשל אם השוכר יחזיר את הנכס הצבוע קירות אדומים, ללא אישור הבעלים) תוך חיוב בעלויות על החייב, ואם היה מדובר במשהו לא מהותי, או שאינו ניתן לביטול, כמו במקרה של המפקיד שכבר השתמש בפריטים שהופקדו, ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין הנזק. דרשו בבית המשפט.
סעיף 2028 של הקוד האזרחי הפדרלי של מקסיקו קובע שמי שעושה מעשה שהוא היה מחויב להימנע ממנו, לפיכך יהיה חייב בפיצויים ועלול להרוס את העבודה החומרית על חשבון החייב.
סעיף 632 לחוק האזרחי של ארגנטינה קובע שאם אי אפשר להתאפק ללא אשמתו של החייב או אם ביצע את הפעולה האסורה בגלל שסבל מאלימות, החייב אינו חייב בפיצויים. סעיף 633 מסמיך את הנושה להרוס את העבודה החומרית שלא הותרה לביצועאם זה נעשה באשמת החייב, ועל חשבונו. לפי סעיף 634, היא מוסמכת לבקש פיצויים אם לא ניתן להשמיד את מה שנעשה.
