הקבלה היא הוכחה של החייב לתשלום החוב, שיכול להתנגד לו כנגד תביעת הנושה. אין צורך בפורמליות מיוחדות למסמך כתוב זה, אך עליו להכיל לפחות את הדברים הבאים: להיות ברור ולציין את התאריך, המקום, מי או מטעמו בוצע התשלום, אמצעי התשלום, התפיסה שלשמה הוא היה. נעשה, והסכום ששולם מבוטא באותיות ובמספרים כדי למנוע זיופים. עליו להכיל חתימה וחותמת או הבהרה של הנושה או בא כוחו או נציגו המשפטי, במידת הצורך. אם היא ניתנת על ידי חברה, נוח שלאחר החתימה והבירור יתווסף התפקיד שתופס המנוי על הקבלה בישות. נכון להיום, הפסיקה מקבלת קבלות תשלום אלקטרוניות ללא חתימת הנושה. היא מרמזת על הודאה של הנושה בכך שקיבל את התשלום על ידי החייב, תוך ביטול החוב כולו או חלקו. במקרה זה, נוח שהיתרה שעוד נותרה לתשלום תצוין בקבלה. הקבלה משמשת גם למטרות מס.
קבלות מתעדות את כל סוגי התשלום, כגון המחיר ששולם על ידי קונה בחוזה רכישה, הכסף שניתן על ידי השוכר כתשלום עבור מיקומו, תשלום שכר על ידי המעסיק או עמידה בחובות מס על ידי משלמי המיסים. בנוסף לקבלות על תשלום, ישקבלות אחרות המתעדות מצבים אחרים, כגון המפקיד מספק קבלה על סחורה שהתקבלה במחסן.
סעיף 624 לחוק האזרחי של ארגנטינה קובע שכאשר הנושה מוציא קבלה על תשלום עבור הקרן החייבת מבלי להתייחס לריבית, ההתחייבות של החייב לגבי שני ההיבטים נמחקת. אם הנושה מעוניין שרק ההון יימחק, עליו לברר זאת בקבלה, שכן החוק מסכם, מבלי לקבל ראיה אחרת (iure et de iure), ששילם את הריבית או שהנושה מחל עליה.
העדר קבלה אינו מונע מהחייב להוכיח ששילם את חובו, אך ראיה זו תינתח בקפדנות, שכן האמצעי פר אקסלנס הוא הקבלה, שהיא האמצעי היחיד שמתקבל במשפטי ההנהלה.. על החייב לדרוש קבלה מהנושה שלו, ואם יסרב, על החייב לבחור לבצע את ההפרשה השיפוטית, מאחר שאם לא כן, יכול היה הנושה להכחיש את קבלת התשלום, ולחייב יחסר האמצעים להוכיח עמידה.
