המסמך הנגדי הוא הצהרת רצון שבאמצעותה מצהירים הצדדים בכתב כי ביצעו מעשה מדומה. הדבר נעשה בכתב, ללא צורך ברישום כפול, תוך ציון כוונת הצדדים האמיתית; ויש לו מטרות ראייתיות.
למרות שהוא נכתב בדרך כלל במקביל לאקט המדומה, זה לא דרישה חיונית, וניתן לכתוב אותו לפני או אחרי. המסמך הנגדי, שהוא סודי, משלים את המעשה שניתן, תקף בין הצדדים בלבד, שכן הוא מאפשר להם להוכיח כי המעשה שנחגג אינו אמיתי, ויש לחשוף אותו, אך מבלי שיוכל לפגוע בצדדים שלישיים, שאינם מודעים. של הסימולציה.
דוגמאות לשימוש במסמך נגדי: אדם קונה נכס ומניח אותו על שם אחר, למשל משום שהיה חל עליו איסור כללי של נכסים; אדם שוכר דירה על שמו אך בפועל השוכר הוא מישהו אחר שאין לו אסמכתאות טובות; או שאדם פותח עסק אך מציין מישהו אחר כבעלים, ולא רוצה שידוע שיש לו רווחים כך שבן זוגו לשעבר לא יוכל לתבוע אותם כמזונות ילדים.
בכל אחד מהמקרים הללו, צריך להיות מסמך נגדי כדי שמי שביצע את המעשה המדומה לא יישאר ללא הגנה מפני הצד השלישי המופיע כבעלים או שוכר אמיתי, שיכול לנכס לעצמו את הנכס או להוציא אותו מהבית, במקרה שלו. כמובןבמקרים בהם נפגעים צדדים שלישיים, כמו בהתחמקות מהמזונות, תיתכן אפשרות שהאשה תפעל כסימולציה להוכחת השתכרותו האמיתית של בעלה לשעבר. אם הוא יציג את המסמך הנגדי כדי להוכיח את המצב המשפטי האמיתי, לאישה תהיה הוכחה על הרווחים שלה שם.
סעיף 960 לחוק האזרחי של ארגנטינה מחייב, כדי להוכיח את ההדמיה, כדרישה בלתי נמנעת, קיומו של מסמך נגדי, שאינו בלתי חוקי או מזיק לצדדים שלישיים, שנבע מאחד המסמכים צדדים ונחתם על ידה, כאשר המעשה המקורי היה אסור; או חוקי, אבל המסמך הנגדי מגביל או מסביר. כחריג, היא קובעת שניתן לוותר על המסמך הנגדי כאשר הנסיבות מראות שההדמיה חד משמעית.
אי-הדרישה של המסמך הנגדי מותרת במקרים הבאים, כדי לממש את פעולת ההדמיה: למשל, אם לא יכלו לכתוב את המסמך הנגדי כי הצדדים לא ידעו קרוא וכתוב; אם אבד שלא באשמת הצדדים, או אם נגנב מהם; אם יש הודאה של הנאשם בבית המשפט; אם יש עיקרון של הוכחה בכתב, למשל, שזה נרשם בצוואה, במכתב וכו'; אם ההדמיה נעשתה בהונאת חוק, למשל, לא ייתכן שמי שהלווה כסף בשיעור ריבית, שגורם לריבית להופיע כחלק מההון, יתן מסמך נגדי המודה באי חוקיות מעשיו., או אם הנציג הוא זה שביצע את המעשה המדומה לפגיעה במנהל (ברור שזהלאחרון לא יהיה מסמך נגדי ברשותו).
