אם מדברים על התחייבות עיקרית, מביא אותנו להתייחס לקיומה של התחייבות עזר כלפיה, שכן היא חייבת להיות תמיד עיקרית לגבי התחייבות אחרת. החובה העיקרית נבדלת מהמסייע, על פי סעיף 523 לחוק האזרחי של ארגנטינה, שכן האביזר מוצא את סיבתו להיותו העיקרית, שבלעדיה אין משמעות לכך. מצד שני, העיקרית אינה תלויה בקיומו באביזר. ההתחייבות העיקרית, ב-יש קיום משלה, ואינה תלויה באביזר, שיכול להסתיים מבלי להשפיע עליו.
אם ההתחייבות העיקרית מתבטלת, מסתיימים גם חיי ההתחייבויות הנלוות.
נניח שמדובר באדם המחויב מכוח חוזה להחזיר הלוואה בכסף בזמן ובאופן המוסכם (התחייבות עיקרית) וחוזים כחיוב עזר חובת תיקון הנזקים במקרה של הֲפָרָה. במקרה זה, החובה לשלם פיצויים אלו קשורה קשר הדוק להשבת הסכום שהתקבל בצורה משפטית. התחייבות שניה זו תזכה לכל החיים רק במקרה של הפרה של הראשונה, ואם החייב ישלם, התחייבות העזר תאבד את סיבת קיומו. דבר דומה היה קורה אם ההתחייבות העיקרית תהיה מובטחת בזכות ממשכון או משכון, או אם צד שלישי יתחייב לשלם כערב.
ההתחייבות העיקרית היא הגורם הקובע בעת הכרעת תחום השיפוט, שבו ייפתרו המחלוקות הנובעות הן לגבי ההתחייבות העיקרית והן ביחס לאלו הנלווים.
במקרה של סעיף 526 של הקוד האזרחי של ארגנטינה, נראה שיש חריג לעיקרון שלפיו פסלות חובת העזר אינה משפיעה על העיקרית, בכך שקובע שאם היו תנאים בלתי אפשריים או אסורים המוטל, המחויבות העיקרית תהיה חוסר ערך. במקרה זה, ההתחייבות העיקרית לא תכלול התחייבות עזר אלא תהיה התחייבות על תנאי, ואז יחול הכלל לפיו התנאי תלוי את עצם קיומה של ההתחייבות.
