סעיף הזכויות הבלתי ממוספר מקורו במגילת הזכויות של ארצות הברית שב-1791 כללה את התיקון התשיעי לחוקה. זה מבטא כי אין לפרש את הספירה שהחוקה עושה לגבי זכויות מסוימות כשלילת זכויות אחרות שנשמרו על ידי העם.
כמה מדינות באמריקה הלטינית כמו פרו, בסעיף 3 שלה, ונצואלה בסעיף 22 שלה וארגנטינה בסעיף 33 שלה כוללות אותן בסעיפים שלהן, וחוקות אחרות משמיטות להתייחס לזכויות אלה, כמו החוקה המקסיקנית.
סעיף 33 לחוקת האומה הארגנטינאית קובע כי אין להבין את ההצהרות, הזכויות והערבויות, המנויות בחוקה, כשוללות זכויות וערבויות אחרות שאינן מוזכרות או מנויות, אך בכל זאת מקורן ב עקרון הריבונות העממית ובצורת הממשל הרפובליקנית.
הכרזה זו על זכויות לא רשומות מונעת הכרה בחלק מהזכויות שהושמטו עקב חוסר זהירות, או הנובעות מנסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש בעת חקיקת החוקה. כך, למשל, חוקת האומה הארגנטינאית לא שקלה בין הזכויות המנויות, את החשובה שבזכויות, שבלעדיהן האחרות יהיו חסרות משמעות: הזכות לחיים. גם לא רשוםזכויות לשלמות גופנית או לשמירה על הבריאות, שהן כמובן זכויות טבעיות המוגנות חוקתית.
רשימת הזכויות הבלתי מנויות צומצמה בארגנטינה לאחר הרפורמה של 1994, שהכניסה זכויות וערבויות חדשות (כגון הזכות לסביבה בריאה או זכויות צרכנים) ושולבה היררכיה חוקתית, עבור סעיף 75, סעיף 22 אמנות, אמנות ואמנות בינלאומיות בנושא זכויות אדם.
