התרבות התחילה כשהאדם הפסיק להיות רק עוד חיה של יצירה כדי להבדיל את עצמו מהם ביכולת היצירתית שלו. כך זה היה יצירת תנאי חיים נוחים יותר, שינוי תנאי טבע (לעיתים קרובות ללא אחריות) ויצירת עולם שבו יש יותר ויותר יצירות אמנותיות וטכנולוגיות שמשנות את אורח החיים, ובמקרים רבים מייצרות נוחות והתקדמות רוחנית וחומרית.
עם זאת, ישנם מגזרים רבים המופלים לרעה בגישה לסחורות הללו שהאנושות השיגה, ושמתפתחים לאט יותר מסיבה זו. לדוגמה, ילדים שיש להם גישה רבה יותר לאינטרנט ולמידע נוטים יותר להיפתח לעולם התרבות מאשר אלה שמטעמים כלכליים אינם יכולים לסמוך עליהם, לא בבית ולא בבתי הספר שבהם הם לומדים.
שוויון ושוויון דורשים שלכולם תהיה גישה להתקדמות תרבותית, שמתחילה כמובן במשימתה של המדינה לספק למשפחות הכנסה נאותה ולכל בתי הספר את אותם משאבים טכנולוגיים, וגם לפתוח גלריות לאמנות וירידי ספרים עם גישה לציבור, ותערוכות ומופעים אמנותיים עם גישה חופשית.
ארגון האומות המאוחדות בשנת 1948 כלל בהצהרת הזכויות האוניברסלית שלו, את זכות הגישה לתרבות בסעיף 27 שלו, שבו הוא קובעשלכל אחד יש את הזכות להיות חלק מחיי התרבות של הקהילה, ליהנות מהאמנויות ולהשתתף בהתקדמות המדעית, לרבות היתרונות הנובעים ממנה. בנוסף, היא קידשה את זכויות היוצרים על ידי הגנה על האדם ביחס לאינטרסים החומריים והמוסריים שתואמים להם, בשל ייצוריהם המדעיים, האמנותיים והספרותיים.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בתוקף מאז 1976, בסעיף 13 שלה מכירה בזכות לחינוך יסודי חובה וחינמי, לחינוך תיכוני כללי ולחינוך גבוה נגיש והכלל גם כן. חינוך חיוני לגישה לתרבות, דווקא תפקידו של בית הספר הוא להביא לכל חברי הקהילה את הידע שצברה האנושות בהתפתחותה.
סעיף 15 וליתר דיוק, מכריז שהמדינות החתומות מכירות בזכות להשתתפות אישית בחיי התרבות, ליהנות מהיתרונות של התקדמות המדע ויישומיו, תוך הגנה על הפקותיהן בתחום המדעי, האמנותי והספרותי. שדות. היא קובעת כי יש לנקוט צעדים על מנת להבטיח שזכות זו תתממש בפועל באמצעים לשימור תרבותי, פיתוחה והפצתה, הבטחת חופש יצירתי וייצור מדעי. יש לקדם שיתוף פעולה בינלאומי גם לקידום ופיתוח של הפקות תרבותיות ומדעיות.
ברפובליקה הארגנטינאיתלאחר הרפורמה של 1994, סעיף 41 תומך בשימור המורשת התרבותית, יחד עם המורשת הטבעית, וסעיף 75, סעיף 19, בחלקו האחרון, קובע כי על הקונגרס לחוקק חוקים להגנה על ריבוי וזהות תרבותית. יצירה חופשית של סופרים ותפוצתם, תוך הבטחת קניין אמנותי ושל מרחבים תרבותיים ואודיו-ויזואליים.
