כל זכויות האדם מגנות על פקולטות, זכויות יתר של יחידים. אבל כשם שהרוב מתייחסים לאדם עצמו, או אליו ביחס לקבוצות של אנשים או חברות, זכויות קולקטיביות מרמזות גם על הגנה על הפרט, אך לא מבודד, אלא כחבר בקולקטיבים, או כחבר ב- קהילה, אומה או האנושות כולה.
יש המפקפקים בסיווג זה כי הם מאשרים שבמציאות לא הקבוצה מוגנת, אלא הפרט כחבר בקבוצה, אבל במציאות מה שנטען הוא לא האינטרס הפרטני אלא האינטרס של הקבוצה כולה. שייך, שנראה פגוע כמכלול.
הן ידועות גם כזכויות הדור השלישי, שכן הן צמחו מהמאה ה-20, לאחר שזכויות הדור הראשון עוגנו במאה ה-18, המתאימות לכל פרט כאדם אנושי (אזרחים ופוליטיים) והשני. דורות או חברתיים שבהם האדם יכול לתבוע אותם על מעמדם החברתי הספציפי (המאה ה-19).
זכויות אלה של העמים כפי שהן נקראות גם, מאחר שהמחזיקים הם העמים כקבוצה, הן הופיעו עקב צרכים חדשים, התעללות וצורות חדשות של הפרות שהופנו כלפי קבוצות של אנשים שהתקבצו בשל היותם קורבנות של חוסר פיתוח כלכלי וחברתי-תרבותי, מה קורה במדינותלא מפותח, או שקוע במדינה במלחמה (זכות לשלום) שהיא זכותו של הפרט כשייך לאנושות, או זו שמתאימה לו גם כאדם לחיות בסביבה לא מזוהמת, או כצרכן שלא. להיות הונאה, או זכותם של עמים להגדרה עצמית. בספרד, רק האוטונומיה של העמים מוכרת כזכות קולקטיבית, שחלק גדול מהספרדים מתנגד לה, כפי שמוצג בתמונה שבה יש התנגדות גדולה של חלק גדול מהעם הספרדי נגד הפריבילגיות של חלק מהספרדים. קהילות כמו זו של נווארה.
