כבר הסברנו כשדיברנו על יום קולומבוס, מדוע הוא נחגג בכל 12 באוקטובר באמריקה ובספרד, וזה לא יום שנבחר באקראי. מאותו תאריך של 1492, מספר תרבויות אבוריג'ינים מתו בידי אלה שהאמינו לעצמם עדיפים ובעלים של אמת אחת. הם כפו עליהם את השפה, המנהגים והדת שהאירופים עצמם הגדירו כ"אמיתיים" ו"טובים יותר" כאשר במציאות הדבר הטוב היחיד שהיה להם הוא טכנולוגיית הנשק שאפשרה להם לכופף ולהכניע אותם, בתירוץ של בישור. אותם והראה להם את הדרך הנכונה, שהובילה כמעט את כולם אל קברם.
אבל ההיסטוריה של הגזענות לא התחילה ולא הסתיימה עם כיבוש אמריקה. לאיש הייתה ויש לו נטייה להרגיש נעלה על גברים אחרים ומחפש כל תירוץ לכך. המושג גזע הוא פשוט סיווג של אנשים לפי תכונותיהם הגופניות השונות, כגון צבע עורם או שיערם, צורת תכונותיהם, גובהם וכו', אשר אם משתמשים בהם רק כדי לחקור את ההבדלים ואפשרויות ההשלמה ביניהם., לא יהיה שום דבר רע או מסוים. לפיכך נוכל לומר שהעור של אנשים שחורים עמיד יותר לשמש מאשר אנשים לבנים, מה שיוביל אותם לנקוט אמצעי זהירות גדולים יותר כאשר הם נחשפים לשמש. הבעיה מתרחשת כאשר גזע, מכל סיבה שהיא (אף פעם לא תקפה) נחשב טוב יותר מהאחרים.
הפילוסוף מישל פוקל, שחי בין 1926 ל-1984, חקר את הנושא והגיע למסקנה שגזענות משרתת אנשים כדי להצדיק מלחמות, טרור מדינה ועונשי מוות, שכן הם טוענים שיש להקריב אותה לקבוצות מסוימות כדי שה נוח לחיות טוב יותר.
תירוץ זה שימש לשעבד את השחורים, לרדוף את היהודים בשואה או להרוג, כפי שאמרנו, את האבוריג'ינים בכיבוש האמריקאי. דוגמה מובהקת נוספת לגזענות הייתה האפרטהייד. ה-Skinheeds, הנקראים על שם ראשי העור האופייניים להם, הם קבוצות ניאו-נאציות שתוקפות בכל מקום בעולם מסיבות גזעניות.
שנאת זרים אינה שונה מדי מגזענות שכן היא מרמזת גם על אפליה, אם כי הפעם העילה להפרדה, להפרדה או לזלזל אינה מבוססת על גזע אלא על לאום.
עם התחבולה שזרים נוסעים למדינה אחרת כדי לקחת עבודה עבור אזרחים, הם מושפלים, נדחים ומתבקשים לאהוב את המולדת החדשה שלהם, שאי אפשר להרגיש בבית, כשהם מודרים ונדחקים לשוליים.
למרות שזה קורה ברחבי העולם, מקובל לראות מעשי אלימות שנאת זרים נגד מהגרים ופליטים פוליטיים, במיוחד בצרפת (נגד ערבים וצפון אפריקאים) ובאנגליה (במיוחד נגד פקיסטנים ואנטיליאנים).
ארגון האומות המאוחדות ניסה לחסל צורות אלו של אפליה מאז הסנקציה של ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם של1948, שמטרתה העיקרית היא שרדיפות גזעניות כמו אלו שהתרחשו במלחמת העולם השנייה על ידי המשטר הנאצי לא יחזרו. בשנת 1965 אימצו האומות המאוחדות את "האמנה הבינלאומית לביטול כל צורות האפליה הגזעית" הכוללת גם מקרים של שנאת זרים. המדינות התחייבו להילחם נגד הנגע הזה, ויצרו ועדה בינלאומית שתפקח על מימושה. על המדינות החברות להגיש לוועדה, מדי שנתיים, דו"ח על מצב האפליה במדינות שלהן.
בשנת 1978 אישרה אונסק"ו את "ההצהרה על גזע ודעות קדומות גזעיות" כדי להילחם במה שהם מכנים "מגיפה", והצדיקה את הצורך בשוויון באמצעות 10 מאמרים שלה, מכיוון שלכל האנשים יש אותו מוצא ושייכות לאותו מין. ההבדלים ביניהם אינם יכולים לשמש בסיס לדעה קדומה כלשהי.
בשנת 1992 פרסמה העצרת הכללית של האומות המאוחדות, כדי להגן על מיעוטים מופלים, את "ההצהרה בדבר זכויותיהם של אנשים השייכים למיעוטים לאומיים, אתניים, דתיים או לשוניים" המכירה בזכותם לקיים את תרבויותיהם בחופשיות.
בשנת 2001 התקיימה בדרבן (דרום אפריקה) "הועידה העולמית נגד גזענות, שנאת זרים, אפליה גזעית וצורות אחרות של חוסר סובלנות". מכאן נוצרה תוכנית פעולה.
למרות הכל, יש להמשיך להתעקש על הנושא הזה, שכן הוא גורם לכאב רב בקרב אלו המופלים לרעה ללאאין סיבה, יותר מהיהירות של אלה שמרגישים עליונים והם גם קורבנות של הערכים המעוותים של עצמם. אני מקווה שה-12 באוקטובר הזה ישמש הרהור על גיבוש אנושיות משולבת, שמכבדת את השונה, כי מי שהוא עליון יכול גם לעבור לקטגוריה של שונים, שהיא שרירותית לחלוטין, ללמוד מהם ולשתף אותם, באופן הדדי. הַעֲשָׁרָה. כולנו שווים אותו דבר והרבה, בואו נכבד אחרים ונדרוש כבוד.
