ניקרגואה: כלכלה

תוכן עניינים:

ניקרגואה: כלכלה
ניקרגואה: כלכלה
Anonim

תוכן העניינים של הגיאוגרפיה של ניקרגואה

  1. גיאוגרפיה של ניקרגואה: כלליות
  2. ניקרגואה: הקלה והידרוגרפיה
  3. ניקרגואה: אקלים וצמחייה
  4. ניקרגואה: אוכלוסייה
  5. ניקרגואה: כלכלה

ניקרגואה היא אחת המדינות העניות בעולם, עם חוב חיצוני גדול מאוד שמפריע מאוד ליכולת הפיתוח שלה: היא מייצגת 275% מהתל"ג. לניקרגואה, כמו מדינות אחרות באזור, יש כלכלה כפולה. מצד אחד יש את הכלכלה המקומית, שעונה על צורכי האוכלוסייה, אבל היא חלשה מאוד, אם כי יציבה, ומצד שני, יש את המשק המסור ליצוא, הצורך את רוב משאבי המדינה, ומצד שני יש את הכלכלה המקומית, שעונה על צורכי האוכלוסייה, אבל היא חלשה מאוד, אם כי יציבה. למרות מה שגורם לגירעון במאזן התשלומים. אבל זה לא תמיד היה ככה.

שוק בניקרגואה
שוק בניקרגואה

עד אמצע המאה ה-20, כלכלת ניקרגואה הייתה יציבה למדי, הודות לתמיכה מארצות הברית ולצרכים של חברות המזון הרב-לאומיות, שניצלו את האדמות הללו. עם זאת, אותן חברות רב-לאומיות קידמו אחוזות גדולות, ואת ריכוז העושר שהפיקו בידיים בודדות. ההבדלים בין עשירים לעניים זינקו והובילו למעגל של אלימות חברתית שהסתיים במלחמה ובמהפכה סוציאליסטית שהרסה את המדינה והכלכלה. לאחר תום המלחמה, סנדיניסמו והחזרה למדיניות קפיטליסטית ליברלית (עם הממשלת ויולטה צ'מורו ותוכנית הייצוב שלה) החלה במגמה של צמיחה כלכלית. בשל התנאים הגרועים מאוד שמהם היא התחילה, לניקרגואה הייתה צמיחה מפתיעה בשנים האחרונות. היציבות הפוליטית, שיפור הממשל והאמון של בירות זרות רואים בניקרגואה הזדמנות לפיתוח שהולכת ומתגבשת.

ניקרגואה משכה השקעות זרות בתחומים כמו תיירות, טכנולוגיה, חקלאות, ייצור, שירותים והשקעות ציבוריות, בין היתר.

החקלאות היא הפעילות הכלכלית העיקרית. יבולים של קפה, בננות, קני סוכר, כותנה, שומשום, אורז, תירס, טפיוקה, הדרים ושעועית בולטים; בנוסף לבשר בקר, חזיר, עופות, מוצרי חלב. משק חי הוא פעילות משגשגת. המדינה החזירה את חשיבותה לחלק ממוצרי היצוא כמו בשר בקר.

משאבי המינרלים העיקריים הם זהב, נחושת, כסף, אבץ, בדיל ועופרת. תעשיית נפט צעירה הושקה בשנים האחרונות.

מרכזי התעשייה העיקריים ממוקמים בחלק המערבי של המדינה, ומתמקדים במוצרי מזון חקלאי, טקסטיל וכימיקלים קלים.

זו הכלכלה המוכוונת לייצוא. הלקוחות העיקריים של ניקרגואה הם: יפן, גרמניה, צרפת, גואטמלה, קוסטה ריקה, ספרד וארצות הברית. התערבות ארה"ב בפוליטיקה של ניקרגואה גרמה לכך שמדינה זו אינה השוק העיקרי של ניקרגואה.

התקשורת בפנים גרועה. הציר המרכזי הוא הכביש הפאן-אמריקאי שחוצה את מערב המדינה. הערים המרכזיות קשורות אליו, כמו גם נמלי האוקיינוס השקט, אך הם אינם קשורים זה לזה בכבישים באיכות טובה. לחוף הקריבי, ובכלל כל מזרח ניקרגואה, אין רשת כבישים ראויה לשמה. הדרכים המועטות מובילות מהמטעים לנמלים שעל החוף. אף כביש מהיר לא מחבר את החוף הקריבי עם חוף האוקיינוס השקט, למעט הכביש המהיר שמחבר את בלופילדס עם הכביש הפאן-אמריקאי. מסילת הרכבת היא תשתית דלה המרוכזת בצפון מערב המדינה. בתקופה האחרונה קם לתחייה פרויקט ותיק: בניית "תעלה יבשה" בין-אוקיינית באמצעות תשתית הרכבת, אך מימון חסר. בהיעדר אמצעי תקשורת אחרים, הנהרות עושים את העבודה, בעיקר בצפון מערב המדינה, ובתוך מה שאפשר, שדות התעופה הפנימיים.

אבטלה היא בעיה דחופה עם יותר מ-50% מהאוכלוסייה מובטלים או מועסקים למחצה.

משאבים של ניקרגואה
משאבים של ניקרגואה

קודם בסדרה |

נושא פופולרי